איך נתמודד עם השסע החברתי ההולך וגדל?
19% מהנשאלים מאמינים שזה האתגר המשמעותי ביותר כרגע של החברה הישראלית
בשנים האחרונות, ובפרט בזו האחרונה, המחלוקות והמתחים בחברה הישראלית גוברים והפילוג הולך ומעמיק. ימין ושמאל, דתיים וחילונים, יהודים וערבים, הפועל ומכבי – הלכידות בין השבטים שמרכיבים את החברה הישראלית הולכת ונמוגה.
אחרי המלחמה צפוי זעם עצום – שקיים כבר עכשיו אך מופנה ברובו הגדול כלפי חמאס – ובשלבי ההתמודדות עם אבל, הזעם הכרחי כדי שבסופו של דבר, נצליח לעבד ולבנות מחדש.
השאלה הלוחצת במובן הזה, היא האם נפנה את הזעם הזה אחד כנגד השני או שנצליח לתעל את האנרגיה הזו כדי ליצור חברה מלוכדת יותר – וסציפית, מה יכולים מותגים לעשות כדי שהתרחיש השני הוא זה שיקרה?
האתגר הגדול:
קיטוב בשיח שמוקצן כתוצאה מריחוק וחוסר היכרות
01
קיטוב בשיח בפוליטיקה, במדיה וברשתות החברתיות
זה קורה כבר זמן מה, ורק הולך ומחמיר. פוליטיקאים שמקצינים שיח מול הצד השני (וכשנלך לבחירות, זה רק יתעצם), מדיה שמלבה את הויכוח, ורשתות חברתיות שיוצרות תיבות תהודה ונותנות מקום ולגיטימציה לשיח מפלג ופרוע.
02
חוסר מפגש בין הקטבים השונים
קל לשנוא כשאין מפגש ואין שיח. כשלא מכירים את הצד השני ושומעים רק הדים קיצוניים, קל לעשות דמוניזציה שמובילה לשנאה. מילואימניקים שחוזרים מהקרבות תמהים שחזרנו ישר לשיח שאפיין את ישראל ב-6.10. במעמקי התופת, אנשים מהשבטים השונים נלחמים כתף אל כתף בלי קיטוב. איך אפשר לשמר את תחושת הביחד ולהנחיל אותה הלאה?
03
מותגים חוששים לאבד לקוחות בשל נגיעה בנושאים רגישים
מצד אחד, אי אפשר להתעלם מהמצב. מצד שני, מדובר בנושא טעון ונפיץ, ומותגים חוששים לשלם עליו מחיר תדמיתי ואף לאבד קהלים. בנוסף, יש חשש שלא משנה כיצד ייגשו לבעיה – תמיד יפקפקו בכנות הכוונות שלהם או ייחסו להם אינטרסים זרים.
מקום העבודה כמודל לחברה נכונה
גיוון ופלורליזם במקום העבודה
נקודת המגע הראשונה של המותגים היא פנימית, פול העובדות והעובדים שלהם. גיוון חברתי ותרבותי במקום העבודה, הכלת דיעות שונות ומתן מקום וכבוד לדעות מנוגדות ומגזרים שונים, יסייעו למותגים לייצר לכידות בין עובדים משבטים שונים בחברה ולהוריד את רמות החשש והאיבה.
שותפות בקבלת החלטות
החלטות לגבי הזכויות והתנאים של עובדים מסוימים, למשל מילואימניקים שנעדרים מהעבודה או עובדים מהחברה הערבית – יתקבלו אך ורק בנוכחותם בשולחן קבלת ההחלטות.
אינקלוסיביות פרואקטיבית
פניה פרואקטיבית לעובדים, שותפים ויזמים ערבים, מתוך הבנה שזו תקופה שבה קשה יותר לאזרחים ערבים לשלוח קורות חיים ולהניע שותפויות עסקיות.
אימוץ פומבי של אג׳נדת לכידות
אימוץ לכידות חברתית כאג׳נדה מותגית
מותגים חוששים לגעת בנושאים שבמחלוקת, ואחד המובילים בהם הוא הלכידות החברתית. חברה פקחית תאמץ אותו ותהיה ערוכה לביקורות – וחברה חכמה, עם אומץ וחזון, תחליט שזה השיח שהיא מקדמת, ותחבק גופים שמחזקים אותו.
דוגמאות
חברות ענק שהישראליות היא חלק אינטגרלי מה-DNA שלהן, כדוגמת תנובה (״בית ישראלי״) או אל על (״הכי בבית בעולם״), יאמצו ויתנו במה לגופים כמו ״הרבעון הרביעי״ שמטרתם לחזק את הלכידות בחברה.
לתקשר לכידות חברתית – גם בשיווק
עולם הפרסום של השנים האחרונות הפך מכיל בהרבה, ושם דגש על אינקלוסיביות ומגוון. אפשר וצריך להרחיב את זה, כולל נגיעות בנקודות המחלוקת.
דוגמאות
קמפיין שמראה שזה בסדר ואפילו רצוי להתווכח על כן או לא ביבי, כל עוד זה על כוס קפה או בירה ונגמר בהשקת כוסות.
שימוש בתקשורת שיווקית ליצירת דיבייט מכבד ומנומק, על נקודות טעונות בחברה.
שיתופי פעולה יוצאי דופן
שיתופי פעולה בין מותגים שפונים לקהלים שונים
חיבור בין מותגים שונים המייצגים סקטורים שונים בחברה יכול לעודד ולאפשר היכרות עם קהלים אחרים.
דוגמאות
← שת״פ של אירוע או תקשורים בין עיריות תל אביב ובני ברק או בין am:pm למותג חרדי (למשל, חלות ויז'ניץ נמכרות שם כבר עכשיו).
← רשת קמעונאית שתביא מותגים מצליחים מהחברה הערבית למרכזי הישובים היהודים.
← שת״פ של מוצרים משלימים ממגזרים שונים (כמו טחינה ערבית וחלה חרדית).
שיתופי פעולה מפתיעים בין מתחרים
דוגמה אישית שווה יותר מאלף מילים. שיתופ פעולה בין תנובה לשטראוס, בין עלית ואסם, בין בנק לאומי לפועלים, בין סטימצקי לצומת ספרים או בין הפועל למכבי תל־אביב, ידגימו  ״ביחד״ אמיתי ולא יסתכמו בהצהרה.
דוגמאות
← שתי חברות מתחרות שמרימות אירוע משותף למען מטרה טובה.
← קמפיין משותף למען מטרה ספציפית (למשל, עידוד קריאה).
פורומים עסקיים חוצי מגזרים
פורומים בתחומים מגוונים – כספים, שיווק, מוצר, מכירות, מחקר ועוד – שאחת לחודש מחברים בין אנשי מקצוע יהודים וערבים במטרה לשמוע אלה את אלה, לזהות נקודות עיוורון וחוזקות,  ולהגיע לתובנות שמייצרות ערך משותף לחברות האם שלהם.
10.10: יום ביחד
ה-7.10 יתקיים במציאות הישראלית כיום אבל. רגע לאחר האסון הגדול בתולדות המדינה, הציבור הדגים לכידות חברתית אמיתית – שרק יום לפני כן, לא דמיינו שעוד אפשרית כאן."יום ביחד" ישמר את הרוח הזו ויטע אותה ביום שיקדם ביחד: בין מותגים, בין מגזרים, בין ערים ואנשים. הוא יכול להכיל פעילויות שמחזקות את הביחד שלנו, ומזכירות לנו משמעותי ואינטגרלי לקיומנו כאן.
מה אפשר לעשות?
התפקיד והאחריות של מותגים ביום שאחרי  באיזורי הכאב המרכזיים