הפצע הגדול שנפתח ב-7.10 ורק הולך ונפער מאז, מכאיב בשני מישורים: במישור האישי, המראות הקשים, סיפורי החטופים והלחימה הארוכה בעזה מותירים חלק גדולים מהציבור הישראלי במצב טראומתי, ברמות משתנות.
במישור הלאומי, העצב שכבר עכשיו מכביד על המדינה ומשפיע על המשק, עלול להפוך לתושב קבע ולהפוך את ישראל למדינה השרויה תחת עננה של דיכאון וחרדה. במדינה כזו קשה לחגוג, לחייך או להאמין בעתיד טוב יותר – וככל שהתחושות יתעצמו, המשק יפגע יותר, וכן הלאה: מעגל קשה שמזין את עצמו.
